פבר 14 2011

מה הקשר? תרבות ארגונית וביצועים פיננסיים

מאת: בשעה 9:41 am נושאים: ניהול החשיבה

משאב ההון התרבותי של חברות וארגונים הופך להיות  במוקד היתרון התחרותי ופקטור חשוב של ביצועי הארגון. תרבות היא מושג מפתח במדעי החברה. בתחילת שנות השמונים הופיע המושג "תרבות ארגונית" כתאוריית ניהול בארה"ב והתחילו להתפתח מחקר ועשיה רבים הממוקדים בתחום. בתחילת המאה ה21 התחילה דעיכה מסוימת של התחום, אולם בשנים האחרונות, ובעיקר לנוכח משברים ומצבי קיצון שהעולם חווה, ארגונים מבינים שחוסן כלכלי הוא  במידה רבה תוצאה של חוסן תרבותי וניצפית חזרה של משאב ההון התרבותי למרכז התמונה של התפיסות הארגוניות.

תרבות ארגונית היא ההשתקפות המעשית של הערכים האמונות ותפיסות המשותפות לקבוצה או קולקטיב, כמו ארגון למשל. תרבות מגדירה באופן מעשי מי אנחנו ובמה אנחנו מאמינים כדרך חיים והיא בעצם במונחים אנושיים "האישיות" של הקבוצה.
מטרת מאמר זה היא לשפוך מעט אור על הקשר האפשרי בין תרבות ארגונית  לתוצאות פיננסיות.

תרבות כיתרון תחרותי

בתקופות שונות יצר מיקוד שונה את היתרון היחסי התחרותי (Pink ,2005):

בתקופה החקלאית, העבודה התבססה בעיקר על כוח העבודה הפיזי שייצר את היתרון התחרותי.

בתקופה התעשייתית פרודוקטיביות ואיכות הפכו להיות המרכז ליצירת יתרון תחרותי, בעידן הידע המוקד עבר להון האינטלקטואלי וארגונים התחרו על ידע.

בעידן של היום ארגונים מוסיפים על המיקוד בפרודוקטיביות, איכות וידע את המיקוד בהגדרת הזהות שלהם כלומר בתרבות הארגון שלהם. ארגונים מבינים היום שהתרבות וההגדרה העצמית שלהם המגדירה את האג'נדה שלהם, ואת החזון והערכים שלהם הם מוקד למשיכה של לקוחות, של עובדים ברמה גבוהה ומפתח לשימור כישרונות ולמחויבות עובדים. במילים אחרות, התרבות הארגונית הופכת להיות משאב בעל ערך רב ליצירת יתרון תחרותי וניהול מדידה ובקרה שלה חיוניים להצלחת הארגון.

סקירה רחבה של מחקרים וחקרי מקרה מצביעה על כך שארגונים החזקים במדדים פנימיים (תרבות) חזקים גם במדדים חיצוניים (תוצאות עיסקיות). להיות ארגון חזק מבפנים פירושו ארגון שמתקימים בו הממדים הבאים:

  • מנהיגות מלוכדת המובילה יחד.
  • רמת מעורבות ומחויבות גבוהה של העובדים.
  • רמה נמוכה של אנטרופיה (רמת חסר התפקוד הארגוני ובזבוזי האנרגיה ההתנהגותית)
  • בהירות גבוהה של החזון והיעוד  .
  • עקרונות התנהגות וערכים משותפים הנובעים מהחזון והמטרות והתאמה בין ערכים אישים וארגוניים של בעלי העניין.
  • מיקוד בחדשנות גמישות ויכולת התאמה מהירה

לאחרונה (ינואר 2011 ) פורסם באנגליה מחקר,באמצעות ,CIPD  שמחזק פרמטרים אלה ומוסיף שני מדדים נוספים: מיקוד בלמידה בונת יכולת, ותהליכי מדידה והערכה.

תרבות וביצועים -מה אומר המחקר?

הקשר בין תרבות לביצועים נחקר על ידי מספר חוקרים. בשנת 2001 נערך מחקר רחב ב -UCLA (אוניברסיטת קליפורניה) שחשף את הקשר בין התרבות הארגונית לתוצאות העסקיות והפיננסיות(Flamhltz,2001).המחקר גילה קשר חיובי חזק בין הסכמים תרבותיים לרווחים של הארגון. המחקר קבע שלתרבות ארגונית יש השפעה על תוצאות פיננסיות. כלומר,תרבות ארגונית אינה רק קטליזטור לאפקטיביות ארגונית אלא גם בעלת השפעה חשובה על שורת הרווח.

Kotter ו  Hesketהראו (1992) שלחברות בעלות תרבות חזקה המבוססת על ערכים  משותפים יש ביצועים טובים יותר. בהתבוננות על תוצאות חברות אלו, במשך 11 שנים, ניתן לראות שהביצועים הפיננסים שלהם נותנים תשואה לבעלי המניות במהירות גבוהה 4 מחברות אחרות והרווחים שלהם גבוהים במאות אחוזים מחברות שאין להם ערכים משותפים ברורים ותרבות ארגונית מנוהלת.

תוצאות דומות מציגים קולינס ופארוס בספרם "לנצח ניבנו".הם מדגישים במחקרם את התרבות האירגונית והמיומנויות הרכות בארגון כאחראים ל56% מהביצועים הפיננסיים של הארגון ומדגישים את תפקידו של החזון להצלחה העסקית.

בחינת  הביצועים הפיננסיים של 20 החברות שהוגדרו בארה"ב כחברות הטובות ביותר לעבוד בהן ב 2008, העלתה תוצאות מענינות. ניתוח הצמיחה במחיר המניה של חברות אלו לאורך 10 שנים לאחור הצביעה על כך שביצועי החברות  הראו החזר השקעה ממוצע שנתי למניה של 16.74% בהשוואה לממוצע של 2.83% של ה S&P 500.

:ממצאים שעולים מסדרת מחקרים גלובאליים שבחנו מעורבות ומחויבות עובדים מעלים את המסקנות הבאות

1.ארגונים שנבחרו למעסיק הנבחר ולמקום העבודה הטוב ביותר מגלים רמות נמוכות של עזיבה ותחלופת עובדים. (באסיה רמת עזיבה נמוכה ב40% מארגונים אחרים, 45% באוסטרליה, 54% בקנדה, 30% באירופה, 50% בארה"ב). ארגונים  שנבחרו כמעסיק הנבחר  מבוקשים על ידי מחפשי עבודה פי 2 מיתר הארגונים.

2.המעסיקים הנבחרים (שמתאפיינים  בתרבות ארגונית מיטבית חזקה) מראים עליה מהירה יותר ברווחיות. בשנת 2003 ,לדוגמא, המעסיקים הנבחרים בארה"ב הציגו עליה של 17.3% ברווחיות לעומת ממוצע של 10.73 % באחרים.

3.ארגונים בעלי תרבות ארגונית מיטבית חזקה שנבחרו כמקום עבודה מועדף מתגלים במחקר כבעלי רמה גבוהה יותר של פרודוקטיביות, והרווחיות ביחס לכמות העובדים גבוה יותר

.ב 2008   במחקר שבוצע על ידי Hewitt Associate  נבחנו קשרים בין תרבות ארגונית מעורבות ומחויבות עובדים ותוצאות פיננסיות.המחקר שכלל 163 ארגונים באוסטרליה וניו זילנד מצא מתאם גבוה בין הלימה של ערכים ותפיסות אישיות לארגוניות ואנטרופיה ארגונית (מדד החוסר פונקציונאליות ובזבוזי האנרגיה בהתנהלות הארגונית) למחויבות עובדים ולתוצאות פיננסיות. המחקר נישען  גם על סדרה ארוכה של מחקרים קודמים שהוכיחו את הקשר בין  מחויבות עובדים ותוצאות הפיננסיות. מתוצאות המחקר ניתן ללמוד שככל שקיימים קשר ותאימות גבוהה יותר בין הערכים והתפיסות האישיות של העובדים לאלה המיצגים את התרבות הארגונית הקיימת, מושפעים ומושבחים התוצאות והביצועים הפיננסיים. המחקר מצא כאמור גם קורלציה גבוה בין רמת האנטרופיה ומחויבות העובדים. ארגונים עם רמת אנטרופיה מתחת ל10% ועם רמת מחויבות עובדים גבוהה של כ 65% היו בעלי צמיחה של 35% ברווח לאורך 3 שנים. לעומת צמיחה של 7% בארגונים בעלי אנטרופיה גבוהה.

בשנים האחרונות בוצעו מספר סקרים שבחנו תרבות  גם בכמה מדינות בעולם, בינהן: ארגנטינה, ארה"ב, לטביה, איסלנד דנמרק ובוהטן. בארגנטינה בוצע סקר ב2001  האנטרופיה שנימצאה היתה גבוהה מאוד כ60%– באותה שנה פרץ בה משבר כלכלי עמוק. לטביה ביצעה סקר תרבות  ב2007 רמת האנטרופיה שניצפתה היתה כ50% הממשלה החליטה לשקם את המדינה על בסיס יצירת וחיזוק ערכים תרבותיים משותפים. באיסלנד בוצע הסקר באותה שנה רמת האנטרופיה היתה מעל 50% . ב2008 חוותה המדינה משבר בכלכלה. 2007 הייתה גם השנה בה בוצע סקר תרבות בארה"ב – רמת האנטרופיה היתה  52%.  ב2009  פרץ המשבר הכלכלי העולמי שתחילתו שם. רמות אנטרופיה של מעל ל50% ברמת מדינה נחשבת למסוכנת ביותר ליציבות הכלכלית. רמה שמחת ל30% נחשבת בינונית מעידה על צורך בשיפור אך אינה מסוכנת. מתחת ל10%  הרמה נמוכה וומנבאת יציבות תרבותית המחזקת את המדינה. בסקר שבוצע בדנמרק נימצאה אנטרופיה של מתחת מ30%  ובבוהטן אנטרופיה הנמוכה מ.10%.

כעת שאלו את עצמיכם מה כל זה אומר לגבי הקשר בין תרבות לכלכלה? ובאיזה אופן ניתן לצפות באמצעות סקרי תרבות משברים כלכליים במדינה או בארגון?

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “מה הקשר? תרבות ארגונית וביצועים פיננסיים”

  1. מנחם הדריבתאריך 01 מרץ 2011 בשעה 5:27 am

    אורית שלום

    האם יש מחקרים בנושא על חברות ישראליות. האם יש סקרים

    על תיפקוד השלטון בישראל בשנים האחרונות בהשואה לתקופות קודמות

    מנחם

    [Reply]

    אורית Reply:

    קימים כמובן מחקרים שונים העוסקים בתרבות ארגונית גם באירגונים בישראל.למשל קימים מחקרים הבוחנים קשר בין תרבות ארגונית לשביעות רצון עובדים שהיא משתנה מתווך לתוצאות עיסקיות, מחקרים אחרים עוסקים בהשפעות של נורמות תרבותיות על ביצועי צוות וכו . בגדול ניתן לאמר שגם מעבודות שנעשו בארץ אפשר ללמוד על המשמעות של תרבות ארגונית בשיפור הביצועים. יחד עם זאת צריך להבין שמדידת תרבות היא משימה לא פשוטה ופעמים רבות הקשר ניבחן באמצעות גורמים מתווכים. לגבי מחקר ברמת מדינה למיטב ידיעתי לא נעשה כזה בארץ , לפחות לא כזה שמטרתו היתה להגדיר את הקשר הזה.

    [Reply]

  2. שיבתאריך 02 מרץ 2011 בשעה 11:44 am

    אורית,

    מאמר מעניין.
    אני מסכים עם כל מילה מהתוכן, אבל לא הייתי מייחס יותר מדי חשיבות למחקרים שפורסמו על הקשר בין תרבות ארגונית להצלחה עסקית-פיננסית… מההיכרות שלי לאורך זמן חוסר האמינות של רבים מהם מתגלה (למשל, המקרה המפורסם של רב המכר Insearch of excellency)

    מבחינתי הבנת הקשר בין התרבות הארגונית להצלחה עסקית היא תולדה של שכל בריא והבנת הקשר בין מאפיינים תרבותיים כאלה או אחרים לבין הצלחת הארגון.

    [Reply]

  3. ד"ר אורית ברבתאריך 03 מרץ 2011 בשעה 6:12 pm

    הי שי, איני נוטה להסכים אתך. באופן כללי לכל מחקר קימים מחקרים נגדיים , (כולל במדעים מדויקים) השאלה היא כאשר אתה עושה סקירת מאמרים, סקרים וחקרי מקרה מהי המגמה? הדוגמאות שציינתי הן רק טיפה בים של מחקרים מהתחום, אם כי רבים מהם אני מודה משתמשים בגורם מתווך. עם זאת אני חייבת לאמר שאני עצמי בעבודתי הגעתי לתוצאות טובות מאוד ( שנימדדו) בעבודה על שינוי תרבותי וניהולי. כעובדה אני יכולה להעיד על מקרים בהם לאחר התערבות בתחום התרבות הארגונית נימצא שיפור ניכר הן במדדים התנהגותיים והן במדדים פיננסיים. תמיד ניתן לאמר שככל הניראה היו גם גורמים נוספים שהשפיעו על התוצאה אולם כך באופן דומה ניתן להיתייחס גם לשיפור בתוצאות פיננסיות לאחר כניסת מנכ"ל חדש או כל שינוי אחר. המציאות לעולם אינה מושפעת רק מגורם אחד ובמחקרי שדה קשה מאוד לבודד גורמים כפי שניתן לעשות במעבדה. לכן כאשר נעשות פעולות בתחום השבחת תרבות ארגונית ולאחר מכן ניתן לראות שינוי בתוצאות (תוך בחינת שיפור גם בגורמים מתווכים) וכאשר תופעה זו חוזרת על עצמה במקרים וארגונים שונים, ניתן להסיק על קיום של קשר ובודאי זיקה בין הדברים.

    [Reply]

  4. ד"ר אורית ברבתאריך 28 יול 2012 בשעה 8:48 am

    שלחתי אליך מייל עם התיחסות לשאלה.
    אורית

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות