יונ 28 2011
לעבוד בעולם גלובאלי- אינטלגנציה תרבותית- יש דבר כזה!!
היכולת לתפקד בסביבה רב תרבותית היא אחת היכולות החשובות הנחקרות היום. ארגונים ללא גבולות המתפקדים בעולם של עובדים, לקוחות וספקים ממגוון תרבויות משקיעים תשומת לב ומשאבים רבים להבנה של היבטים בין תרבותיים. בעולם הארגוני קימות כמה הנחות יסוד לגבי היכולת להצליח בעולם גלובאלי:
1. ניסיון בינלאומי הוא דה פקטו יכולת בינתרבותית
2. אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם בעלי אינטליגנציה תרבותית גבוהה
3. יכולות טכנולוגיות גבוהות הן מפתח להצלחה בעולם רב תרבותי.
הנחות אלו שמנחות ארגונים רבים בקבלת ההחלטות שלהם ובמידה רבה כפרמטרים לגיוס עובדים והכשרתם לסביבות רב תרבותיות אינם מדויקים. אמנם קיים מתאם מסוים בין שלושת הפרמטרים להצלחה בסביבה רב תרבותית ,אולם קיומם אינו מנבא הצלחה כזו באופן מוחלט וברור.עצם ההתנסות בסביבות תרבותיות שונות,אינה מבטיחה הבנה תרבותית של הפרט והבנה של סביבה תרבותית מסוימת,אינה מבטיחה הבנה תרבותית של סביבה אחרת. אינטלגנציה רגשית מקבלת פרשנות ומיקוד שונה בתרבויות שונות, ויכולות טכנולוגיות אינן בהכרח תואמות באופן אחיד את כל התרבויות ודורשות התאמה טכנולוגית המבוססת על הבנה של הליך החשיבה התרבותי .
המפתח – אינטליגנציה תרבותית
אחד התחומים המתפתח היום בהקשר של הצלחה בעולם גלובאלי ורב תרבותי הוא תחום המחקר של האינטליגנציה התרבותית. תרבות הופכת להיות בשנים האחרונות מרכיב מרכזי במחקרי מוח , ומחקרי מוח הופכים להיות מרכזיים לחקר התרבות.(CQ). אינטליגנציה תרבותית מוגדרת כיכולת לתפקד היטב בהקשרים תרבותיים שונים: בארצות שונות, בהקשרים אתניים, בתרבויות ארגוניות שונות ובהקשרים של תרבות בין דורית שונה (דור ה X דור ה Y ) וביכולת להסתגל היטב לשינויים תרבותיים המתחוללים באופי הענף בו עוסק הארגון.
כאשר מדובר על אינטליגנציה תרבותית חשוב לזכור שכשם שהמוח מעצב את התרבות, כך התרבות מעצבת את המוח. הרעיון של פיתוח אינטליגנציה תרבותית נישען על מחקרי מוח המראים כיצד התנסויות תרבותיות מעצבות את מיבנה הקישורים הנוירולוגיים במוח. כלומר, מפות מוח של אנשים שונים מראות שינוי בקשרים ויצירת קשרים חדשים על רקע התנסויות תרבותיות חדשות. המוח הוא איבר גמיש בעל יכולת שינוי דינמית המסוגל להכיל יותר משיטה ותפיסה תרבותית אחת. יכולת זו מגדירה את המוח האנושי כאיבר מותאם תרבות. ככל שאנו נחשפים להתפתחות בתרבות ולתרבויות שונות כך נמשכים שינויי ההתאמה במוחנו.
התאמה תרבותית= החלפה בין קישורים במוח
במפגש עם סביבות תרבותיות שונות מסוגל המוח לעשות "החלפה" בין קישורי מוח ודפוסי חשיבה של תרבות אחת ולהשתמש בקישורים ודפוסים של תרבות אחרת שנוצרו אצלו. הוכחה ליכולת המוחית של החלפה אפשר למצוא במחקרי מוח אודות תפיסות של ילדי מהגרים. מחקרים אלה מראים שבתפיסתם של הילדים ניתן להבחין כיצד הם עוברים בתהליכי עיבוד מידע מתרבות אחת לאחרת. כבוגרים תהליך ההחלפה מרכב יותר אך בהיות המוח בעל יכולות אלסטיות, הוא אפשרי. בכל התנסות בתרבות חדשה וניסיון להתאים עצמינו לתרבות חדשה מתרחשת תחרות בין רשתות עיצביות הקשורות לשפה ומינהגים שתקופת ההתפתחות הקריטית שלהן חלה בתוך תרבות המוצא שלנו. מאחר ותרבות המוצא שלנו היא הקובעת מה נוכל ומה לא נוכל לתפוס, כדי לפתח את יכולת ההחלפה, עלינו להישתמש בתכונה האלסטית של המוח ולפתח כישורים המאפשרים להרחיב את המנגנון התפיסתי שלנו, כלומר לעסוק בחשיבה תרבותית .
מה שנידרש היום כדי לתפקד היטב הוא להרחיב את מסגרות החשיבה התרבותיות שלנו, ולאמן את יכולות החשיבה שלנו באופן שיוכלו לתפוס יותר מפרספקטיבה אחת. כך למשל אימון של שני חלקי המוח הימני – האחראי לחשיבה ההוליסטית והשמאלי האחראי לחשיבה האנליטית סדרתית , יאפשרו לנו הבנה של הליכי חשיבה של תרבויות מן המזרח ( הנשענות במידה רבה על מוח ימני) ותרבויות מערביות (הנשענות במידה רבה על מוח שמאלי).
ניסויים ומחקרים שבחנו הבדלי תפיסה בין בני המזרח ובני המערב(אמריקנים ויפנים למשל )מאשרים שבני המזרח תופסים את תמונה שלמה ואת עצמם הם תופסים בהקשר של התייחסות זה לזה. כלומר רואים את העולם דרך עדשות רחבות. לעומתם בני המערב תופסים מציאות על פי חלקיה, רואים את עצמם כמובחנים ונפרדים זה מזה ומשתמשים בזווית ראיה ממוקדת בחדות אך צרה יותר. הבדלים אלה שבאים לידי ביטוי בעשיה יומיומית משפיעים על קבלת החלטות פתרון בעיות ועל תהליכים של תפיסת מציאות וידע.
אימון המוח בדרכי חשיבה שונות והבנה של ההיגיון והליך החשיבה של תרבויות שונות תאפשר לנו להנות מפרספקטיבה גלובאלית רחבה ומגמישות רבה בהתנהלות בעולם גלובאלי.
מהם הפרמטרים המגדירים אינטליגנציה תרבותית?
מחקרים אקדמיים מצאו שניתן למדוד את רמת האינטליגנציה התרבותית שלנו על פני ארבעה ממדים מרכזיים (Livermor 2011) :
1. מוטיבציה רב תרבותית– היבט רגשי מוטיבציוני. רמת המוטיבציה העניין והאינטרסים של הפרט להבנת תרבויות אחרות ולהתאמה בין תרבותית. רמת פתיחות של הפרט לשונה ולאחר, סקרנות ועניין "לגלות" אנשים ותרבויות אחרות ומוכנות לשנות התנהגות כשנידרש.
2. ידע רב תרבותי – היבט קוגנטיבי.המדד השני המשפיע על רמת האינטליגנציה התרבותית שלנו הוא רמת הידע וההבנה שלנו בתחומים הקשורים בתרבות.
3. אסטרטגיה רב תרבותית– היבט מטהקוגניטיבי. היכולת של הפרט והמודעות שלו לתכנן מהלכים ופעולות לאור ההבנה התרבותית שלו.
4. התנהגות רב תרבותית – הביט פעולתי פיזי. זהו הממד הפעולתי של האינטלגנציה התרבותית. רמת ההתאמה שהפרט עושה בפועל בהתנהלות ובהתנהגות שלו בסביבות והקשרים תרבותיים שונים.
מה אפשר לעשות?
כדי לפתח יכולות ארגוניות להתנהלות בעולם גלובאלי יש לפתח את סך האינטליגנציה התרבותית בארגון למשל:
- לטפח פעולות המפגישות את השונות.
- לעורר עינין וסקרנות לעולמות תרבותיים שונים ומגוונים.
- להשקיע בהכשרת אנשים להבנת התחום הנקרא "תרבות". להכשיר את תשומת הלב שלהם להבין מהם הפרמטרים המרכזיים המגדירים תרבות ומבחינים תרבות אחת מאחרת ולחשוף אותם לאופני חשיבה בתרבויות שונות.
- לפתח כישורי חשיבה של מוח ימני ומוח שמאלי ולערב אותם במשימות מורכבות המצריכות שימוש בשני המוחות.
- ליצור פרוצדורות של הכנה תרבותית ספציפית לפני קיום אינטראקציות עם תרבויות אחרות.
- לפתח יכולות של חשיבה אסטרטגית רב ערוצית ומתוך הגיונות תרבותיים שונים. לתרגל קבלת החלטות ופתרון בעיות מתוך כניסה לנעליים של אחרים על בסיס סגנונות חשיבה שונים , ערכים ותפיסות שונות .
- לתרגל דפוסי התנהגות תואמי תרבויות שונות. למשל דרכים שונות להצגת וקבלת כרטיס הביקור, תרגול של סוגים שונים של מגע או קירבה פיזית על פי קודים תרבותיים שונים וכו).
- לתרגל פרשנויות תרבותיות שונות להבעות פנים ולשפת גוף
אורית שלום
הדברים שכתבת מעוררים ענין רב
אפשר להשתמש בכללים שפרטת גם בתוך מדינת ישראל
הבנה בין תרבותית חילוניים דתיים חרדים
הבנה כזו בין רוב יהודי לבין מיעוט ערבי
ואולי להבנת פתרון הסכסוך באזורנו
מנחם
[Reply]
אורית Reply:
יוני 29th, 2011 at 12:46 pm
זו בדיוק הכוונה.
אינטלגנציה תרבותית מוכוונת לממדים שונים של תרבויות שניפגשות כפי שכתבת בתוך מדינת ישראל , בתוך ארגונים ( תרבויות של דורות שונים למשל ) וכו..
אין ספק שזהו כישור שיש להתחיל ולפתח אותו כבר בשלבים מוקדמים כחלק מהתהליך החינוכי .
[Reply]
תודה על הפוסט המעניין ועל הנקודות החשובות שהצגת, בקישור שבין ידע, התנהגות, בניית כישורים, דפוסי חשיבה שונים, והקשר שלהם ליכולת התפתחות של אדם בעת חשיפה לתרבויות שונות, והכשרה בין תרבותית- אלמנט התרגול- ממוקדת צרכים.
[Reply]
אורית Reply:
יולי 2nd, 2011 at 7:15 am
בסופו של דבר הכל מתחיל וניגמר במערכת ההפעלה שלנו הניקראת מוח . חשוב להבין אותה ולדעת מה אפשר לעשות איתה ואיך להפעיל אותה במיטבה כדי לחולל מציאות.
[Reply]
פוסט מעניין מאוד, מנוסח נכון ומובנה נכון. בכלל ההתעסקות בנושא התרבויות ובגלובליזציה צריכה להגיע כתוכנית רב שלבית לבתי הספר. כאשר החינוך צריך לתת לחניכים את הכלים להתמודד עם השינויים הרבים והדרישות הבלתי מתפשרות למצויינות. אני מאמין כי בעוד אנחנו חווים שינויים בכול תחום ונושא במרווחים של חודשים או שנים אצל בנינו ונכדינו השינויים כבר יהיו על בסיס שעתי. והיכולת להתמודד עם שינויים אלו תקבע את עתידו של האינדבידואל בסביבתו.
[Reply]
ד"ר אורית בר. קראתי את המאמר שלך,ואני ממש נהנתי מקריאתו,מעניין מאוד,ולדעתי צריך להטמיע יותר ויותר את המודעות להבנת תרבויות חדשות ולא כאל משהו זר קר ומנוכר.
שיהיה שבת שלום. 🙂
[Reply]
היי אורית, מאמר מעניין מאוד, יהיה נחמד לשמוע/לקרוא האם יש מחקר בנושא מוח דו-תרבותי, כלומר לא כזה ששינה את דפוס החשיבה והתאים אותה למקום הנוכחי – אלא "קופץ" בין דפוס חשיבה אחד לשני בהתאמה לחשיפה תרבותית כפולה – לדוגמה בעובדים שמחלקים זמנם בין מדינות שונות בנתינת שירותים.
[Reply]
ד"ר אורית בר Reply:
נובמבר 28th, 2011 at 2:52 pm
אכן נקודה מעניינת .
יש לכך התיחסויות מסוימות בעיקר על רקע של דו לשוניות.
בהחלט שווה לפתוח ולפתח את הסוגיה.
[Reply]