ינו 28 2011

ערך של אוטונומיה בעבודה כזרז לפרודוקטיביות, מחויבות ושביעות רצון

מאת: בשעה 12:49 pm נושאים: ניהול החשיבה

אוטונומיה משפיעה על תחושת שביעות הרצון והפרודוקטיביות של עובדים. כך טוענים פרופ' Gagne ופרופ' Bahave מקנדה  בספר שיצא לאחרונה  human Autonomy in Cross cultural context  בהוצאת Springer.

מחקרים מצביעים על כך שלאוטונומיה השפעה חיובית על עובדים. עובדים שדרגת החופש שלהם בעבודה גבוהה הם יותר שבעי רצון ופרודוקטיביים מאשר עובדים שהאוטונומיה שלהם מוגבלת או מצומצמת. לאוטונומיה יש גם השפעה על מחויבות עובדים על איכות הביצוע ועל שימור עובדים.

מחקרים אלה נתמכים על ידי מחקרים אחרים מתחום המוטיבציה המצביעים על כך שעובדים חשים יותר שבעי רצון ומחויבים כאשר הם מונעים ממוטיבציה פנימית .

עם זאת טוענת Gagne, פרופ' מבית הספר למנהל עסקים מאוניברסיטת  Concordia שבקנדה, ההשפעה המרבית של אוטונומיה על פרודוקטיביות באה לידי ביטוי מרבי בסביבות עבודה מורכבות הדורשות יצירתיות. בעבודה רוטינית אין אמנם לאוטונומיה משמעות גבוהה לגבי פרודוקטיביות אולם היא עדיין נימצאת כמגביר לשביעות רצון.

אוטונומיה בעולם של גלובליזציה

סוגיה אחרת בתחום האוטונומיה בעבודה כאסטרטגיה ניהולית נוגעת בחוסר הבהירות וההגדרה האחידה לגבי מהי אוטונומיה בהיבט בין תרבותי. האם אוטונומיה היא היכולת לקבוע את שעות העבודה שלך? ואת תכני הביצוע? או אולי היא נוגעת לתהליכי קבלת ההחלטות העסקיות?. מה שאנשים בתרבות אחת תופסים כאוטונומיה , אנשים מתרבות אחרת עשויים לתפוס פשוט כחוסר ארגון ואי סדר.

מה שחשוב לזכור הוא שאין זה משנה אם ההגדרות אינן מתלכדות לכדי קונספט אחד , כאשר אנשים חשים שהם אוטונומיים – התוצאות מרשימות.

בעידן של גלובליזציה וניהול מרחוק יש משמעות רבה להבנת הפרשנות של אוטונומיה על רקע של הבדלים תרבותיים. הבעיה היא  שמרבית המחקרים שנעשו בתחום הצטמצמו למדינות צפון אמריקה וחסר עדיין גוף ידע שיגדיר מהי אוטונומיה וכיצד היא צריכה לבוא לידי ביטוי במדינות ותרבויות שונות. פרופ' Gagne שעוסקת בימים אלה בחקר היבט זה במדינות שונות מוצאת שקיימים הבדלים באפקט של ההתנהגות הניהולית בנוגע לאוטונומיה על עובדים במדינות שונות.

לכן יש לפתח רגישות תרבותית כאשר ממסדים תהליכי עבודה אוטונומיים ולהתאים את האוטונומיה לתפיסה ולפרשנות שלה בתרבות ספציפית.

הספר עצמו מתייחס לאוטונומיה כתנאי מקדים לשגשוג והצלחה ברמת הפרט הארגון והחברה. הטענה המרכזית היא שהבנה של מושג האוטונומיה והמכניזם שלה בתרבויות השונות הכרחי לפתרון בעיות רבות בפתחן אנו עומדים בעולם גלובאלי המוכוון להתפתחות של דמוקרטיות.

מה דעתכם? מהי אוטונומיה בעבודה? את מה היא צריכה לכלול? האם מניסיונכם אכן קיימים הבדלים בין אוטונומיה לעובדים בארץ מול אוטונומיה במדינות אחרות?

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “ערך של אוטונומיה בעבודה כזרז לפרודוקטיביות, מחויבות ושביעות רצון”

  1. יוסי קורןבתאריך 28 ינו 2011 בשעה 1:33 pm

    היי אורית.
    הממצאים דומים מופיעים בספר של דניאל פינק DRIVE. על מה מניע אותנו בעבודה.
    מצרף קישור להרצאה שלו ב – TED. שווה.
    http://www.ted.com/talks/dan_pink_on_motivation.html

    [Reply]

  2. מריון בורגהיימר Marionבתאריך 30 ינו 2011 בשעה 9:09 am

    מאמר מעניין.
    נושא האוטונומיה חשוב ביותר, בכל מקרה, כי הוא חלק מהסיפוק שאנו כעובדים רוצים לקבל עבודה, גם כחלק ממימוש עצמי לאור הידע שאנו רוכשים (הן אקדמאי והן תוך כדי עבודה).
    בעולם גלובלי כאשר חברות או עובדות יחד או נמצאות בתהליכים של מיזוג ורכישה או במערך של חברות אם וחברות בת, האוטונומיה היא נושא מורכב יותר, גם כמו שציינת, מכיוון שאוטונומיה היא מושג יחסי בתרבות שונות ומתקשרת לציפיות עובד מסביבת העבודה שלו, וגם לאור זה שכאשר עובד נמצא במצב של למשל מיזוג ורכישה, יש את החברה הרוכשת ויש את החברה הנרכשת, שגם אם על פני השטח מציגים את היבט הסינרגיה במשאבים וביכולות, יש עדיין את החברה שבעליה עומדים בראש ומבקשים להוביל מהלכים שונים לצמיחה כלכלית וארגונית, ואז במקרה זה האוטונומיה של העובד גם מושפעת מהדרישות של אותה חברה.
    החשיבות היא ליצור מצב שבו גם אם יש למשל צורך מהחברה הרוכשת להטמיע תהליכי עבודה מסויימים בכלל החברה, לתת מקום ואפשרות להתאמה לוקלית בשיטת העבודה המקומית.
    זה יכול להיות אפילו ברמת השפה, במקרה שלנו, שימוש בשפה העברית, על אף המימד הגלובלי של החברה.
    מניסיון אישי, למנהל של המחלקה יש יכולת גם להראות לעובדים בשלב זה, אילו היבטים עדיין נשארים אוטונומיים לצורת עבודה מקומית-אישית של העובדים במחלקה, במקביל לתהליכים גלובליים שנערכים בחברה.
    יש עוד מה לכתוב בנדון, אבל כרגע אסתפק בזה. תודה רבה על הפוסט.

    [Reply]

  3. מעייןבתאריך 24 נוב 2012 בשעה 10:33 pm

    שלום ד"ר אורית בך,

    שמי מעיין ואני סטודנטית באורט בראודה כרמיאל.
    אני מנסה לגבש עבודת מחקר כמטלת הקורס שאני לוקחת באורט בראודה (סדנת מחקר בהתנהגות ארגונית) .
    שאלת המחקר שלי היא האם מידת סובלנות הארגון לטעויות היא משתנה מתווך בין אוטונומיה בעבודה לשביעות רצון העובד.
    אשמח אם תעזרי לי במסע לחיפוש הגדרות לערך אוטונומיה (נומינלית ואופרציונלית) ומידת הסובלנות בארגון.
    אשמח אם תוכלי להפנות אותי למאמרים בנושא שיעזרו לי בגיבוש סקירת הספרות ופיתוח העבודה עצמה.

    בתודה רבה על כל עזרה,
    מעיין.

    [Reply]

    ד"ר אורית בר Reply:

    הי
    ? בעצם את שואלת האם מידת סובלנות לטעויות בתהליכים מבוססי אוטונומיה מגבירים שביעות רצון.

    לצערי איני בטוחה שאוכל לעזור כאן בחומרים מאחר ואת עוסקת במישתנים מאוד ספציפיים בתוך תרבות ארגונית.
    וככל הניראה את זקוקה לספרות יעודית שעוסקת באוטונומיה , בתוך הספרות על אוטונומיה אני מניחה שתמצאי גם התיחסות לסובלנות לטעויות.
    כפרמטר להיתיחסות. אגב אפשר לחפש את נושא הסובלנות לטעויות גם בחומרים שעוסקים בתרבות למידה ותחקירים.
    שאלה מעניינת היא האם באמת יכולה להיתקיים אוטונומיה בהגדרתה , במקום שבו אין סובלנות לטעויות.
    והאם זהו תנאי ?

    [Reply]

    מעיין Reply:

    שלום ד"ר בר,

    השאלה שלנו היא : בהנתן מידת אוטונומיה גבוהה בעבודה, מה מידת ההשפעה של סובלנות הארגון לטעויות על שביעות רצון העובד.
    מצאנו מס' מאמרים שכמובן קושרים בין אוטונומיה לשביעות רצון, וההגיון הצר שלנו אומר שעובד אשר מקבל חופש בשיקול דעת וקבלת החלטות בעבודתו יהיה פחות שבע רצון אם סובלנות הארגון לטעויות נמוכה -מכיוון שלא יהיה חפץ בכל החופש שניתן לו במידה והוא עושה טעויות…. אך אנו מתקשות למצוא מאמרים שחוקרים או בכלל מדברים על סובלנות לטעויות בארגון. אשמח, לקבל הכוונה, במידה ותוכלי, לאותה ספרות יעודית על אוטונומיה שרשמת מעלה שבתוכה אולי אוכל למצוא התיחסות לסובלנות לטעויות. גם בחומרים שעוסקים בתרבות הלמידה הנושא מוזכר רק בצורת הארגון הלומד בכמה מילים כי ארגון שרוצה לחדש (גילוי לעומת מיצוי) ראוי שיהיה סובלני לטעויות אחרת תחרב כל הדרך ליצירתיות וחידוש…
    איני מצליחה למצוא על כך חומרים… לא בספרים או מאמרים.
    אם תוכלי לעזור, יותר מאשמח!
    בתודה ושבוע טוב,
    מעיין.

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות