ינו 25 2011

ניהול החשיבה 2- ארבעת הממדים ליצירת תרבות חשיבה

חוקרי החשיבה טישמן ופרקינס מונים שלושה רכיבים לוגיים של תכונות החשיבה :

  • הרגישות או המודעות להזדמנויות חשיבה מתי יש לחשוב ואיך?
  • הנטייה או ההנעה להפעיל חשיבה
  • היכולת – שהיא המיומנויות או האסטרטגיות שיש לנו כדי להפעיל חשיבה.

השאלה החשובה היא האם רכיבים אלה קיימים במציאות וכיצד הם פועלים? ממצאי מחקרים שקיימו הצביעו על כך שב 40 אחוז מהמקרים בהם נימצא כשל בקבלת החלטות, בבניית הסברים, בתכנון , בחשיבה ביקורתית וכו…- הייתה הסיבה לכך נעוצה בחוסר נטייה או בחוסר רגישות להשתמש ביכולת ולא בחוסר יכולת.  ממצא נוסף היה שאנשים אינם מנצלים יכולת חשיבה קיימת בעיקר משום שהם מחמיצים הזדמנויות לחשיבה.

כדי לאפשר ליכולות להיתממש יש ליצור היזדמנויות חשיבה. כדי ליצור היזדמנויות חשיבה יש לקדם תרבות של חשיבה.

4 הממדים של תרבות החשיבה

כדי לבנות תרבות של חשיבה בארגון שלכם, בצוות, ואפילו במשפחה שלכם אצל ילדיכם עליכם להתייחס לארבעה ממדים מרכזיים שמטפחים תרבות כזו (בשלב זה רק אמנה אותן בקצרה):

עידוד הנטייה לחשוב– כלומר הערכים התפיסות ההרגלים והתהליכים הקשורים והמעודדים הרגלי חשיבה מסוימים. נטיה היא המכוונות של מישהו להתנהג כך לאורך זמן. במילים אחרות זוהי הנטיה להפעיל חשיבה שיטתית במצבים שונים. יש ערכים ותהליכים המעודדים את החשיבה היצירתית, יש כאלה המעודדים את החשיבה הביקורתית יש המעודדים את הנטייה  להרהור ורפלקציה וכו..

עידוד הרוח האסטרטגית לחשיבה– כאן הכוונה לא רק למעטפת המעודדת חשיבה אלא ליצירת תוכניות ברורות לניתוב החשיבה במצבים מאתגרים שונים ועידוד השימוש בהן . אלו הן טכנולוגיות חשיבה מובנות (אך לאו דווקא קשיחות ) שכוללות הליכים המבוצעים בשלבים ובאופן מחושב על מנת להשיג מטרה מסוימת. יש אסטרטגיות לפתרון בעיות, אסטרטגיות לפיתוח חדשנות וכו..כאשר מדובר על יצירת רוח אסטרטגית הכוונה היא לא רק להקנות אסטרטגיות (לפתרון בעיות לקבלת החלטות וכו..) אלא לעודד אנשים לבנות חדשות ו/או ולהתאים אסטרטגיות קיימות למצבים ספציפיים ויחודיים, ובעיקר לעודד את הרגישות שלהם לזהות מצבים אסטרטגיים בהם יש להפעיל תהליכים אלו. כלומר לפתח את הרגישות שלהם לקרוא את המפה נכון ולהשתמש באסטרטגיה המתאימה למצב.

שפת החשיבה שפת החשיבה מתייחסת לאוצר המילים והמונחים בהם אנחנו משתמשים. זהו עושר שפתי המתייחס לחשיבה ולמצבי חשיבה שונים ולהבדלים הדקים בניהם , ולאופן בו אנחנו משתמשים בשפה. שימוש מעודד לעומת שימוש החוסם את החשיבה.

עידוד החשיבה המשותפת – בתרבות של חשיבה, החשיבה אינה רק הליך אישי של אדם עם עצמו היא סוג של פעולה חברתית המתקיימת לבד וביחד. תרבות של חשיבה שואבת את כוחה מהעיבוד המשותף של תהליכי החשיבה האישיים לכלל תהליך משותף שבו תוצרי החשיבה האישית והמשותפת מתעצמים על הבסיס החברתי הדאלוגי. כלומר תרבות של חשיבה  יוצרת אפשרויות ומבני עבודה המעודדים את החשיבה כפעולה חברתית משותפת לחברי אותה קבוצה .

בטיפים הבאים אפרט כל אחד מהממדים  ואת הכלים והדרכים לפתח אותו.

לפני כן, בואו נתחיל לזהות את תרבות החשיבה בה אנו פועלים. חישבו על ארבע השאלות הבאות:

1.האם אתם נוטים לחשוב על מצבים שונים בדרך מסוימת? האם אתם נוטים לבחון דברים על בסיס ניתוח יתרונות חסרונות למשל? או אולי נטייתכם הטבעית היא לשכלל את הרעיון להוסיף עליו או לחשוב על רעיון חדש? האם אתם נוטים לפני שאתם בוחנים משהו להתבונן לאחור להביט מה הביא למצב הנוכחי ? או אולי כאשר אתם נתקלים באתגר חדש אתם נוטים מיד לתת לו פתרון?

2. האם יש לכם אסטרטגית חשיבה? האם יש לכם יותר מאחת? מתי אתם מישתמשים בהן?

3.נסו להקשיב במהלך יום אחד לסביבה שלכם. זהו כמה פעמים בכמה ובאילו מילות המייצגות חשיבה נעשה שימוש?

4. באיזו מידה נעשית בארגון/ בצוות / במשפחה שלכם חשיבה משותפת? מתי? על אילו נושאים? האם היא מתקיימת באופן ספונטני או מתוכנן?

בהצלחה!!

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות