אוג 09 2010

"אינטליגנציה מצליחה"- כישור מרכזי בעולם של תנודות ואי ודאות

התנודתיות הרבה שראינו בעשור האחרון בין שגשוג למשברים כלכליים בעלי השפעה גלובאלית, מצביעה על סדר עולמי חדש בכל הנוגע למושגים כמו יציבות וודאות ותכנון.שינויים אלה מחדדים את החשיבות של השחזת הכישורים והיכולות בכל ארגון על מנת להגיע למיצוי המשאב האנושי בתנאים החדשים. זהו אתגר גדול עבור מנהלי משאבי אנוש והזדמנות נוספת לפעול בפיתוח הארגוני  כגורם אסטרטגי.

האתגר אינו פשוט. בצילם של תהליכים  כמו פיטורין צמצומים  ושינויים תכופים אנשים נדרשים לעשות מאמץ מיוחד ולהיות במיטבם בכמה פרמטרים מרכזיים:

  • בתהליכי קבלת החלטות יעילים זריזים וראציונאלים.
  • להיות יצירתיים וליצור פתרונות "מחוץ לקופסא".
  • להיות יעילים מאוד בעבודה ( לקצר זמנים תוך שמירה על איכות) .
  • לשמור על רמת לכידות גבוהה ועל מערכות יחסים של שיתוף פעולה.
  • לצאת מהאינטרס הצר של העצמי ולראות את האינטרסים הרחבים של הארגון כולו.

כרוניקה של התנהלות אנושית בזמן של אי ודאות

למרבה הצער החיים בצל החוסר ודאות  אינם גורמים לרובינו להיות באופן טבעי במיטבנו. ההפך הוא הנכון :

אנשים עשויים לחוות בעוצמה: תחושת חוסר ביטחון וחוסר יציבות, פחד, דאגה, דכדוך, ופאניקה,

והמוח עובר באופן אוטומטי לפעולה הישרדותית – שריד מתקופות קדומות הממוקד במנגנוני הישרדות פיזיולוגיים.

הכניסה למצב הישרדותי תובעת מחירים ויש לה 3 השפעות מרכזיות על האדם:

1. תגובות גופניות – כניסת הגוף למצב של מוכנות גבוהה לסכנה מידית או לתקיפה, גורמת לירידה בחוסן הפיזי, עד החרפת בעיות בריאות וחולי.

התוצאה: דווקא בתקופה שנדרשת התייעלות יורדות התפוקות ומתרבות העדריות למשל בגלל מחלה  (מנהלים רבים מדווחים על הגברה בכאבי גב ומיגרנות בתקופות משבר).

2. פגיעה ביכולת המנטאלית – כאשר המוח עובר לפעולה הישרדותית מתעצמת השפעתם של הכשלים הטבעיים של החשיבה כפי שמונים אותם חוקרי החשיבה פרקינס ושוורץ: פיזור, ערפול ,פזיזות, וחד מימדיות. כמו כן, גוברת הנטייה לפעול על בסיס אמוציונאלי ולא רציונאלי, נטייה להסתמך על ניסיון העבר וכניסה לקיבעון מחשבתי במקום לפתיחות וחשיבה יצירתית שהם קריטיים בתקופה כזו. נטייה לתגובתיות ולא לפרואקטיבית.

התוצאה: פגיעה בתהליכי קבלת החלטות ביכולת ליצור פתרונות יצירתיים, ובראיה לטווח ארוך.

3. פגיעה במערכות יחסים ושיתופי הפעולה – דווקא בזמן שנדרשת לכידות נוטים רבים להתרכז ב"עצמי" ובאינטרסים אישיים. מתרבים ביטויי התנהגות כמו חוסר סבלנות חוסר הקשבה ("פתיל קצר"), רגישות נמוכה לזולת, חוסר שקיפות וכד'.

התוצאה: עיכובים, ירידה באיכות,פגיעה ביחסים עם לקוחות, חוסר יעילות הנובעים מפגיעה בלכידות ושיתוף הפעולה, משיכה לכיוונים מנוגדים, ופגיעה באווירה כללית וביחסי עבודה.

וכאשר מגיע המשבר…

כאשר מגיע משבר נוקטים ארגונים בפעולות הנובעות ממניעי הישרדות : צמצומים ופיטורין. פעולות אלו שמטרתן לשפר את מצב "המזומנים בקופה" הן לעיתים בלתי נמנעות, אולם בשקלול הרווח יש לקחת בחשבון את ההשפעה שלהן על ההון האנושי שנישאר בארגון ומשמעותו הכלכלית.  כלומר יש להבין מהי ההשפעה של צעדים אלה על האפקטיביות והפרודוקטיביות של העובדים שבדרך כלל- יורדת.

טיפול בכוח העבודה שנישאר בארגון ,אם כן, במקביל לפעולות הצמצום  והפיטורין הוא צעד קריטי בשני מישורים:

  1. מיצוי הרווח הכלכלי שהארגון רצה להשיג באמצעות פעולות הצמצום .
  2. השבחת תהליכים חיוניים הנפגעים דווקא בעיתות משבר כמו קבלת החלטות וייצור פתרונות יצירתיים, יעילות , ושימור העובדים הטובים ביותר.

אינטלגנציה מצליחה – מעבר ל IQ

על מנת להתמודד עם המחיר שתובעות הפעולות הממוקדות בהישרדות, ועם התוצאות הטיבעיות של תגובה במצבי אי ודאות או משבר כפי שמנינו,יש לתת דגש  לתכניות המפתחות את מה שכינה פרופ' סטרנברג (פסיכולוג קוגנטיבי מאוניברסיטת ייל): "האינטליגנציה המצליחה".

אינטליגנציה זו בנויה במידה רבה ממה שמכונה "חוש עסקי". היא פועלת במיטבה כאשר כל היבטיה האנליטי, היצירתי והמעשי – מאוזנים. כלומר היכולת להפעיל חשיבה אנליטית רציונאלית ויצירתית והיכולת להפוך את תוצאותיה לפעולה היא כישור מרכזי להצלחה. מחקרים מצביעים על מצליחנים כאנשים ששלושת אלה מתקיימים בהם באופן מאוזן.

"אינטליגנציה מצליחה" היא מה שדרוש היום לאדם כפרט ולארגון. הבשורה הטובה: ניתן לפתח אותה.  אין די בקיומם של שלושת היבטי האינטליגנציה המצליחה לכשעצמם אלא יש לדעת מתי וכיצד להשתמש בהם.  לכן בתקופה זו ארגונים ואנשים צריכים לפעול בכמה מישורים על מנת להבטיח את האינטליגנציה המצליחה שלהם:

  1. השבחת יכולות חשיבה :מתן כלים, תהליכים שיטתיים ודרכים שיתמכו בחשיבה הרציונאלית, בתהליכי קבלת החלטות ובחשיבה היצירתית והפרואקטיבית.
  2. ניהול ושליטה בתגובה האמוציונאלית. כלים ודרכים למעבר מפעולה מוכוונת אמוציות לפעולה הנבחרת באופן מודע. כלומר לפתח יכולות לניהול עצמי ולשליטה  עצמית בהתנהגות ובתגובות.
  3. זריזות באמצעות זיהוי חסמי פעולה וטכניקות להתמודדות איתם במעבר מחשיבה ותכנון לפעולה.
  4. הפחתת לחצים -כלים להתמודדות אישית עם לחצים ודאגות ושמירה על מיקוד.
  5. מנגנונים לשמירה על יחסים בינאישיים תקינים, לכידות ושיתופי פעולה.
  6. פעולה מוכוונת ערכים -היצמדות למערכת ערכים ועקרונות  ברורה המשמשת סמן להתנהלות הארגונית וללכידות.

אם ניקח שני חופנים זהים של גרגרי חיטה נזרע את מחציתם בשדה פורה ואת המחצית השנייה בשדה שחון, על אף שתכונות החיטה הן תורשתיות, ההבדלים בהתפתחות תלויים לחלוטין בסביבה ובתנאים שהיא מזמנת להתפתחות.

תפקידם של אלה האמונים על המשאב האנושי , כמו גם חובתו של כל אדם לעצמו היא, להשביח את הקרקע השחונה באופן שתאפשר מיצוי היכולות והכישורים הגלומים בהון האנושי, כדי להתמודד בהצלחה עם התנודתיות, חוסר הודאות ובבוא העת עם משבר ..

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות