מרץ 01 2011

קבלת החלטות וכשלי חשיבה- ניהול החשיבה 5

איך אתם מקבלים החלטות?

קבלת החלטות היא אחת המיומנויות החשובות ביותר ליצירת תוצאות, בחיים האישיים ובחיי העבודה.

את הפוסטים הבאים אקדיש לפיתוח חשיבה ראציונאלית, שהיא יכולת בסיסית בתהליכי קבלת החלטות.

תחילה אפתח במעשיה הודית:

אם חשוב לכם להגיע מייד לשורה התחתונה שימו לב לכלי שאני מציעה לכם בסוף רשימה זו. נסו אותו ותחושו בהבדל באיכות התוצאות שתקבלו.

ארנב אחד ישן תחת עץ תפוח. לפתע הקיץ למשמע רעש מחריד אזנים. "אין זה אלא שסוף העולם הגיע" אמר הארנב בבהלה והחל לרוץ. בעודנו רץ פגש איילה. "מדוע אתה רץ" שאלה האיילה."שוד ושבר אסון מתקרב,אני רץ משום שסוף העולם הגיע" נבהלה האיילה והצטרפה לארנב במנוסתו. בעוד שניהם רצים, פגשו בדרך סנאי. "מדוע אתם רצים?" שאל הסנאי. "אסון על ראשינו – סוף העולם מגיע " ענו השניים . הצטרף הסנאי למנוסתם. כך רצו שלושתם ובדרכם פגשו חיות נוספות שהצטרפו למנוסה.

באותו בוקר פסע לו בודהה בנחת בטיול היומי שלו ביער כשהוא שקוע בהרהורים. לפתע שמע שעטות רגליים ומיד אחר כך ראה את כל חיות היער רצות בבהלה.

"מדוע אתה רץ סנאי" שאל בודהה

"כי סוף העולם הגיע" ענה הסנאי.

ואיך אתה יודע זאת?"

"משום שאיילה אמרה לי"

ואיך את יודעת- פנה הבודהה לאיילה

"כי הארנב אמר לי"

ומניין אתה יודע ארנב" הקשה בודהה

סיפר לו הארנב כיצד הקיץ בבהלה משנתו למשמע רעש מחריש אוזניים.

"אין ספק",הוסיף הארנב, "רעש שכזה מנבא את קץ העולם".

"אנא הואל והראה לי את העץ תחתיו ישנת" ביקש בודהה.

הוביל הארנב את בודהה אל עץ התפוח, אל המקום המדויק בו ישן.

הביט בודהה וראה, בדיוק במקום בו ישן הארנב תפוח גדול שנשר מהעץ וניבקע לשניים.

הרים בודהה את התפוח ואמר: עדיין אין זה סוף העולם, אלא תפוח גדול שנפל וחבט בעוצמה בראשו של הארנב"

הניסיון מלמד שבנסיבות דומות מרבית בני האדם נוהגים כפי שנהגו חיות היער. מיעוט קטן בעל נטיות וכלים חשיבתיים מתאימים מפעילים חשיבה עצמאית כפי שבודהה הפעיל.

לכאורה נידמה לנו שאנו יצורים רציונליים המפעילים חשיבה הגיונית ומקבלים החלטות באופן רציונאלי. די לקרוא בספרו של דן אריאלי (מומלץ) אודות החלטות כלכליות לא רציונאליות שאנחנו עושים, כדי להבין איך רובינו פועלים.

ההגדרה שאני מאמצת לחשיבה רציונלית היא: חשיבה שקולה רפלקטיבית, המתמקדת בהחלטה למה להאמין? ומה לעשות? חשיבה הלוקחת בחשבון זויות ראיה ורגשות של אחרים ונותנת להם מקום בדיון הגיוני.

בואו נעשה תרגיל:

רשמו שתי החלטות שביצעתם בשנה האחרונה .

  • מה לא עלה יפה/ מושלם?
  • האם יכולתם לעשות משהו נוסף על מנת לקבל החלטה טובה יותר?

כדי להבין על מה עלינו להתגבר כדי לשפר את החשיבה שלנו, כדאי שנכיר את ארבעת כשלי החשיבה המרכזיים שלנו (פרקינס ושוורץ 1995 ), אותם ליקויים הטבעיים לנו בהם אנו כבני אדם, נוטים להיכשל בהם באופן אוטומטי:

  1. פזיזות- אנחנו מגיעים למסקנות ונוקטים פעולות ללא תשומת לב מספקת לסטנדרטים של שיפוט.
  2. חד ממדיות- פעמים רבות אנו נוטים להתעלם מהצד האחר של המטבע, מנקודות מבט חלופיות, מאפשרויות ומחיפוש אחר אפשרויות במרחב גדול יותר.
  3. ערפול- הרעיונות שאנו מעלים פעמים רבות לא ברורים. אנחנו משתמשים בשפה כללית מידי ובתיאורים לא בהירים דיים. לכן האבחנות שלנו אינן חדות דיין . לעיתים דווקא הדבר החשוב ביותר מעורפל וגורם לנו לעשות בחירות לא נכונות.
  4. פיזור – במקרים רבים אנחנו נוטים לחשוב בצורה לא מאורגנת, מתפזרת, אסוציאטיבית. חשיבה שעוברת מנושא לנושא ואינה מגיעה לעיקר.

4  שאלות מנחות לניהול החשיבה הרציונלית:

בפעם הבאה שאתם מנהלים דיון, ,מחפשים פתרון, רוצים להגיע להחלטה הכינו לכם תזכורת באמצעות 4 שאלות ושאלות המישנה שלהן.

איך משתמשים?

אפשר להדפיס ולחלק  אותן כתזכורת לכלל המשתתפים, או לכתוב אותן על הלוח.

מידי פעם כדאי לעצור את הדיון ולבחון אותו על פי אחת השאלות:

  • האם הגענו להחלטה מהר מידי?

האם לקחנו בחשבון את כל ההשלכות?

  • האם יש נקודות מבט שלא ראינו?

האם קימות אפשרויות נוספות? היכן לא חיפשנו?

  • האם הגענו לבהירות?

האם אנחנו משתמשים בשפה בהירה וחד משמעית או  בשפה מעורפלת? היכן דרושה הבהרה? האם ההחלטה מבהירה היטב מה צריך לעשות?

  • האם הדיון שלנו נוגע בעיקר?

האם אנחנו נותנים פתרונות לבעיה שעלתה או לבעיות אחרות? מהם הנתונים "המיותרים שמסיחים את דעתינו? האם אנחנו מקפידים "להישאר בנושא"?

נסו ותבחינו בהבדל .

בהצלחה!!

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות