מנהלים חשיבה

לדבר על תרבות למידה וחשיבה ארגונית פירושו להתייחס לסביבה הארגונית בה חוברים יחד כוחות השפה הערכים הציפיות וההרגלים על מנת לחזק ולטפח את הלמידה והחשיבה הטובה. טיפוח הלמידה והחשיבה יביא את התמקצעות ושיקול הדעת המקצועי של העובדים לרמה המאפשרת שיפור בביצועים ובתוצאות .(Tishman & Parkins 1998,Hunt 2008). בארגון בעל תרבות למידה וחשיבה קיימת "רוח" של למידה. קיימת תחושה ש"כולם עושים זאת", כולם מתאמצים להיות חושבים חקרנים יצירתיים ומכוונים לשיפור הביצועים והתוצאות, התנהגויות הזוכות לתמיכת הסביבה האירגונית.

המוח הוא מערכת המארגנת את עצמה. אחד העקרונות על פיו מתארגנת מפת המוח הוא עיקרון התחרות המיקומית. כאשר אנחנו מפסיקים להפעיל מיומנות מחשבתית מסוימת אנחנו לא רק שוכחים אותה אלא, השטח שלה במוח מתפנה והופך להיות נחלת מיומנות אחרת שאנו מפעילים. כשאנו מוותרים על פעילויות שאינן חיוניות מתפנה מקום במוח לפיתוח הידע והיכולת בתחום החשוב לנו. התמחות והשתכללות יוצרת גם חסכנות בשימוש בתאי עצב של המוח ומשפרת את מהירות החשיבה. תאי העצב שהשתכללו יכולים לעבד מידע במהירות רבה יותר ואנחנו מבצעים את הפעולות טוב ומהר יותר ומפנים מקום במוח למשהו חדש.

• מחקרים על מוח התינוק מראים שהוא ממשיך ומתעצב גם לאחר הלידה. הוא אינו גדל כמו יתר חלקי הגוף אלא מתעצב על ידי חלקים מיקרוסקופיים (באמצעות קשרים) הנוצרים בו. • כאשר חלק מהקשרים המוחיים אינם נבנים בילדות המוקדמת עשויים להיות מאוחר יותר קשיים בלמידה. • חוויות הילדות המוקדמת הן הקריטיות והמשפיעות ביותר על עיצוב המוח ואילו יכולות יהיו לו. • התנסות ותרגול הם המפתח לחיזוק והתפתחות המוח. • עד גיל 8-9 חודשים האזור במוח שאחראי על הזיכרון מגיע לתפקוד מלא. עד לגיל שנה מתגבשים חלקים שמאפשרים לילד להפעיל סוג כלשהוא של לוגיקה , הגיון.