מאי 23 2013
ראש בראש – תקשורת טובה ופתרון קונפליקטים מתחילים בראש שלנו
כמה פעמים קרה לכם כשהקשבתם למישהו המתאר מציאות או אירוע בו הייתם נוכחים ומצאתם את עצמיכם תוהים האם שניכם מתארים את אותה מציאות ואותו אירוע?
אנשים יכולים להיות באותו מקום ובאותו זמן בדיוק, אולם לחוות את הדברים ולתאר אותם לגמרי אחרת. כתוצאה מכך מתקיימות אי הבנות, נוצרים קונפליקטים ואנשים מתקשים להגיע להחלטות משותפות.
אז למה זה קורה? כיצד דברים שאנו רואים כעובדות, התרחשויות שלנו אין ספק שהתקיימו במציאות מקבלות אצל האחר תצורה שונה עד כי נידמה לנו לעיתים שמדובר בשני אירועים שונים לחלוטין.
המקור לתקשורת לקויה, אי הבנות קונפליקטים ואי הסכמה אינו אלא פועל יוצא של הפרשנות שאנו נותנים למה שאנו רואים והמציאות על כן, אינה מתקיימת אלא בעיניו ובמוחו של החווה אותה.לפרשנות שהיא תהליך המתרחש במוח הקוגנטיבי יש שלב המקדים אותה:
עובדה: המסרים שאנו מקבלים מהסביבה –מה שאנו רואים, שומעים, טועמים , מריחים וחשים – עוברים דרך מסנן של המרכז הרגשי במוחנו בטרם יגיעו אל מרכז החשיבה הקונטיבית שלנו, טוענת ד"ר ריינולד העוסקת בחקר המוח הריגשי.כתוצאה מכך כל המידע המגיע אלינו מוטה באופן מיידי ללא קשר ליכולת שלנו להיות רציונאליים.
הטית המידע במוח הרגשי שלנו נוגעת לשלוש נטיות, הטבועות בנו כבני אדם, בהן אנו עושים שימוש אוטומטי כאשר מגיע אלינו מידע חדש:
- ההנחות שלנו
- הציפיות שלנו
- התפיסות שלנו
הנחות מוקדמות- לכולנו יש הנחות מוקדמות לגבי איך אנשים יפעלו, מה הם יאמרו וכו..
כמה פעמים מצאתם את עצמיכם בשיחה עם בן/ת זוג אומרים את המשפט:" אני יודע מה תגידי על זה" או "ברור לי מה אתה הולך לעשות…"
הנחות היסוד יוצרות סוג של שיפוט הגורם לנו לפעול ולמסגר מציאות על בסיס מה שאנו מניחים שעומד/צריך להתרחש. ההנחות שלנו מגבילות אותנו ו"נועלות" אותנו לתוך נקודת מבט שדרכה אנחנו מדגירים את המציאות , ובעצם מונעות מאיתנו לראות אפשרויות אחרות שעשויות להתקיים. כאשר אנחנו מניחים מראש כיצד אחרים יגיבו או מה הם יאמרו – אנחנו מפסיקים להקשיב להם ומפרשים את מעשיהם ודיברהם באור ההנחות המוקדמות. בכך איננו מאפשרים להם לנהוג אחרת ומונעים אפשרויות לפריצות דרך בתקשורת , ביחסים ובתוצאות.ואם אנחנו יודעים מראש מה הוא/היא יגיד, אז מה מעניין במערכת היחסים ביננו? זהו תחילתו של השיעמום והשממון של מערכות יחסים…
ציפיות– "את הציפיות יש לטמון בציפית" נהגה לאמר חמותי ז"ל. הדרך בה אנו חווים מציאות מבוסס במידה רבה על הציפיות שלנו. אנחנו עומדים לאכול נתח בשר עסיסי וטרם הגעתו לצלחת שלנו אנו מדמיינים את טעמו ומצפים לטעם של בשר עסיסי ומשובח. מחקרים בתחום מצביעים על כך שציפיות מעצבות את איכות החוויה שאנו חווים, כלומר נתח בשר שניראה ומריח טוב, ויותר מכך קיבל תאור מפתה ע"י המלצר או בתפריט – יקבל ציון גבוה יותר מהסועדים מאשר אותו נתח עצמו בעל מראה פחות מפתה ותיאור שאין בו בכדי לפתות את הדמיון.הבעיה מתחילה כאשר הפער בין רמת הציפייה למה שאנו מקבלים גדול מידי. אנו נוטים לכעוס לחוש תיסכול ולהתאכזב יותר ככל שהפער בין הצפייה לחוויה במציאות גדל.
בדרך דומה אנו נוטים לשפוט אנשים על בסיס ההלימה בין הציפיות שלנו מהם לבין ההתנהלות שלהם בפועל. כאשר איננו "מקבלים" את מה שציפינו לו, (בעיקר כאשר מדובר על רבדים אישיים כמו, כבודת הבנה הערכה, תשומת לב,אהבה, הקשבה וכו) , מוחנו מעבד את המידע לכדי פרשנות ומסיק מסקנות לעיתים רבות שגויות לגבי הכוונות של האדם שמולנו. התוצאה: אנחנו מחפשים דרכים להימנע מהמצב ( שפעמים רבות מתקיים רק במוחינו) באמצעות התקפה או ניתוק מגע ובריחה מהסיטואציה , ויוצרים בדרך זו תשתית לתקשורת לקויה וקונפליקט.
תפיסות- ההבדל בדרך בה אנשים שונים מפרשים וחווים מציאות מבוסס על ניסיון העבר והמידע שבידיהם. השימוש בניסיון העבר ובקידוד מידע על סמך התנסות קודמת עשוי לעיתים להיות מועיל ולקצר תהליכים, אולם בה בעת הוא עשוי לחסום אותנו מיצירת פריצות דרך, בעיקר כאשר מדובר במערכות יחסים. כאשר מוסיפים זאת להנחות המוקדמות שאנו מפתחים ולציפיות שלנו קונפליקטים ואי הבנות הם בלתי נמנעים.
כדי להתמודד עם הבעיה ולהגיע לתקשורת טובה יותר נסו להשתמש בכמה טיפים:
- · .נסה/י לחשוף את הנחות היסוד שלך לגבי מצבים ואנשים. עם אילו שיפוטים מוקדמים את/ה ניכנס לשיחה או לסיטואציה?
- במהלך פגישה או כל סיטואציה אחרת הקשב/י לאיתותים שהגוף נותן לך – האם את/ה חש/ה כעס? או פחד ? ישנם אנשים החשים מתח , פחד או כעס באמצעות תחושות בקיבה ("בטן מתהפכת"), אחרים חשים לחץ בבית החזה או בנשימה , ואחדים חשים זאת בגרון או בצואר .שאל /י את עצמך מה ציפית שיקרה ולא קרה?
- שאל/י שאלות אל תניח/י הנחות. בקש/י מבן שיחך לתאר את המחשבות והתחושות שיש לו לגבי הנושא המדובר. היכנס/י לדיון או משא ומתן רק לאחר שתברר/י את נקודת המבט של הצד השני בסס/י דיונים ותהליכי קבלת החלטות על הבנה מוקדמת של הרצונות הצרכים והמחשבות של כל המשתתפים.
- צפה/י לבלתי צפוי. לא תמיד הדברים מתרחשים כפי שציפינו וקיוינו. קבלה מראש של אפשרויות של שינוי וסטייה מהדרך יאפשרו לך להיות יותר נינוח/ה ופחות נוקשה ביחס למציאות. לחיות את החיים תוך הקשבה לזרימה שלהם מאפשרת התמודדות טובה יותר עם מצבים ומערכות יחסים.
- תרגיל מחשבתי :נסה/י להבחין מהן הדעות והעמדות שלך המבוססות על ניסיון העבר בנוגע לאדם או סיטואציה. כעת חשבי: מה יהיו הדעות הרעיונות ההחלטות או ההנמקות שלך אילו לא היה לך ידע מהעבר להסתמך עליו? מה זה היה מאפשר אחרת?
בהצלחה!!
