אפר 21 2011

מדברים חשיבה -10

ממד חשוב בטיפוח תרבות של חשיבה הוא השימוש בשפת החשיבה. המשמעות הסמנטית של המילים היא גם המשמעות של ההבנה שלנו את העולם זהו הביטוי לקשר בין שפה לחשיבה.

החשיבה היא תהליך של דיבור פנימי שאת תחילתו ניתן לראות אצל ילדים צעירים (ולעיתים גם אצל בוגרים) בדיבור חיצוני כאשר הם מלוים את העשייה של עצמם בדיבור שהופך עם הזמן לפנימי  (ויגוצקי 1978). "עכשיו אני אצייר קו… ואני אצבע אותו בכחול… והנה ציירתי שמיים…."

הלשון המדוברת היא גורם מרכזי בהתפתחות החשיבה ומכאן חשיבותן של האינטראקציות הלשוניות בין בני אדם להתפתחות למידה ותרבות של חשיבה. כלומר, השפה היא מספקת לנו מושגים לחשיבה וסוללת את הדרך בה אנו חושבים.

שפת החשיבה היא הדרך בה אנו מדברים על תהליכים שכליים ועל תוצרים שכליים, וכוללת מילים המתארות חשיבה ומעוררות חשיבה.

באמצעות שפת החשיבה אנחנו מארגנים את החשיבה שלנו בצורה מדויקת ואינטליגנטית יותר.

המילים, יוצרות אבחנות מדויקות שניתן לחשוב באמצעותן.(פרקינס 1996).

מה צריך לעשות?

להעשיר את שפתינו (ואת שפת ילדינו) ולהרבות להשתמש במושגים ומילים המבטאים ומעוררים חשיבה ותהליכי חשיבה.

לדייק בשימוש במילות החשיבה.

ובעבודה:

כאשר מקימים דיונים וישיבות  ראוי להחליף את השאלה הכללית שאנו נוהגים לשאול: מה דעתכם?

בשאלות מדויקות יותר העושות שימוש בשפת החשיבה ומגדירות פרוצדורת חשיבה. להלן כמה דוגמאות :

מה אתם משערים עשוי לקרות בעקבות זאת?

מה ניתן להסיק מהמצב?

אילו רעיונות נוספים יש לכם?

איך כדאי לתכנן את המהלכים הבאים?

מה אנחנו מבינים מזה?

בואו ננסה לגבש דעה

מה הצפי?

איך אנחנו יודעים ש…

מה/איך אפשר ללמוד מהמקרה?

נסו להעריך את הסיכונים

בואו ננתח את המצב

נסו להסביר את התוצאה

מהי הפרשנות שלכם?

מהן ההוכחות?

בואו נשקול את הדבר..

מהן הסתירות הקיימות כאן?

מהי ההחלטה?

מהם הרמזים שאפשר למצוא כאן ל…

היכן אתם מפקפקים בפתרון?

אלו הן רק חלק קטן של שאלות העושות שימוש במילות חשיבה. חפשו מילים נוספות והכינו לכם רפרטואר של שאלות ומילות חשיבה.

התחילו להשתמש בהן הן כאשר אתם מנסים למצוא פתרון/ רעיון וכו.. והן בישיבות ודיונים.

תוך זמן קצר תיווכחו בהבדל בתוצאות.

בהצלחה.

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “מדברים חשיבה -10”

  1. מנחםבתאריך 04 מאי 2011 בשעה 12:10 pm

    אורית שלום

    האם יש פער תקשורת בין אנשים שמנהלים את חייהם ועבודתם ,לפי שיטות החשיבה המוצעות על ידך

    לבין אנשי עמך.לדוגמא איך מנהלים שיחה אם אנשים לא אקדמאיים.

    מנחם

    [Reply]

    ד"ר אורית בר Reply:

    מנחם שלום,
    ממש לא. שפת החשיבה היא שפה פשוטה ושגורה ניתן להשתמש בה עם כל אחד ובכל מקום. עם ילדים צעירים ניתן כמובן להתחיל בכמהה מילות חשיבה פשוטות ובמשך הזמן להוסיף עוד ועוד. לכל אחד מאיתנו יש סט שדל ביטויי שפה שגורים שמאפיינים אותו. כדי לאמץ אל תוך הסט הזה גם מילות חשיבה כדאי בדרך כלל להתחיל עם סט קטן של מילים להפוך אותן לשגורות ובכל פעם להוסיף ביטוי נוסף.

    אגב במחקר שערכתי בנושא עם ילדים צעירים התגלה שהשימוש בשפת החשיבה
    מעלה את יכולות החשיבה של הילדים באופן דרמטי לעומת קבוצת השוואה של בני אותו גיל מאותו מיצב, כמו גם יכולת הביטוי השפתית הכללית שלהם.

    [Reply]

    מנחם Reply:

    אורית שלום

    אני נפגש די הרבה עם אנשים שבאים מרקע שונה ,כמו ארצות מוצא מסוימות,אנשים שלא זכו להשכלה

    פורמלית, אפילו לא בית ספר תיכון ,אנשים שהמקצוע שלהם איננו דורש חשיבה אנשי עבודת כפיים.

    אתם אני מתקשה לתקשר אלא אם כן אדבר איתם בשפה המנטלית ובביטויים השגורים

    אצלם. זה נכון שמצאתי בין האנשים האלה כאלה שיש להם חשיבה לוגית והם בדבורם מדגישים את העיקר

    אבל ולדעתי מאחר והם לא היו חשופים לתנאי לימוד מסודר ,קשה לתקשר אתם בחשיבה לוגית

    זה אני אומר מהנסיון שלי ואין לי יכולת לבדוק אם זה מצב כללי.

    מנחם הדרי

    [Reply]

    אורית Reply:

    מנחם שלום,
    הפרמטר הנוסף שאתה מביא כאן לדיון הוא הפרמטר התרבותי. אין ספק שהתאמה תרבותית היא ממד חשוב מאוד בתקשורת עם אנשים. אני לא בטוחה שזה קשור לחשיבה לוגית באופן כולל, זה אולי קשור יותר ללוגיקה התרבותית של כל אדם ואדם בהלימה לתרבות בו הוא צמח ולהנחותץ היסוד של אותה תרבות שיצרו את אותה חשיבה "לוגית" . השימוש בשפת החשיבה אגב בא פעמים רבות כדי לאפשר את היציאה מהלוגיקה הסגורה שהיא תוצר של קשרים במוח שניבנו בתוך תרבות או סיפור חיים.
    מה שמשותף לכולנו כבני אדם היא היכולת לחשוב. כאשר אתה מישתמש ב"שפת החשיבה" אינך אלא מישתמש במושגים הניגזרים מפרוצדורות חשיבה הקיימות פוטנציאלית אצל כל בני האדם. התוספת שלך , שהיא חשובה מאוד,(אם הבנתי נכון) היא שגם כאן יש לשים לב לרגישות תרבותית. כלומר בתרבות מאוד מפקחת שבה הלגיטימציה לחלום למשל או לדמיין היא נמוכה יש להיזהר כאשר מכוונים לפרוצדורות חשיבה כאלה. כל אלה קשורים גם לאחריות מיקצועית שבדרך כלל באה לידי ביטוי במקצועות הפסיכולוגיה והיעוץ – קרי למה אני יכול לחשוף את הנימען בביטחון מבלי שהוא יפגע לאחר מכן. אבל זה כבר דיון אחר.
    השימוש בשפת החשיבה במטרה לחולל שינוי צריכה להיות הדרגתית , מתוך אחריות ומתוך שיקול דעת לאיזו רמת חשיבה אתה רוצה לפתח את הנימענים.
    מן הסתם הטיפים שאני כותבת הם רק זוית מסוימת וכשמם "טיפים" של לתחום מקצועי הרבה יותר רחב שבו אני עוסקת.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות